00:00:07

מראיין: בת ים, הנרייטה סאלד 16.

לאון: מה כתבת אתה, דבר ככה זה?

מראיין: כן. עכשיו אהה באיזה שנה אתה נולדת?

לאון: בחמש.

מראיין: בחמש-עשרה?

לאון: לא. בחמש.

מראיין: אהה, ב-1905?

לאון: וחמש. כן.

מראיין: 1905. אתה זוכר חודש? איזה חודש?

לאון: אפריל.

מראיין: אפריל. כן. אתה אמרת לי בדף מקודם, שאתה נולדת בקורפו.

לאון: קורפו כן.

מראיין: וכל המשפחה נולדה בקורפו?

לאון: בקורפו, כל המשפחה

מראיין: מכמה שנים המשפחה היתה בקורפו?

00:00:46

לאון: בכל השנים, כל השנים. מ מסבא. מתי היה גְזֵרָה , ואנחנו היהודים [דיבור לא ברור] שזהו, כל כל קורפו, ב [דיבור לא ברור] בישראל. כל הקורפו מ [דיבור לא ברור] בישראל.

רבקה: היה גְזֵרה שמה

לאון: גְזֵרה בקורפו אנחנו מהמצב עלילת דם

רבקה: כולם עזבו למצרים.

לאון: כולם כולם בקורפו זה עם ישראל. זה שמאלפיים אלפיים שנה

רבקה: לא נשארו שמה.

לאון: יש אנשים זקנים כמו אני 80 , יותר מ-80, לא יודע מה זה קורפו. באמת. קורפו זה היה היה . גם עכשיו אומרים זה יופי. שאתה פה

מראיין: תספר לי קצת, איך היה החיים בבית, איך היה לחיות בבית בקורפו?

לאון: בבית באמא ? או באשה שלי?

מראיין: שלך. עם אמא.

לאון: עם אמא? ברוך השם! ברוך השם!

מראיין: מה למשל הייתם עושים?

רבקה: [דיבור לא ברור ביוונית]

לאון: ברוך השם, ברוך השם,

רבקה: [דיבור לא ברור] שמונה ילדים

לאון: ברוך השם. אני עבדתי בים, באוניות.

מראיין: כן.

לאון: בחיטה באוניות, אחר-כך, אבא שלי, [דיבור לא ברור] בסבון, שזה היה בית חרושת. אחד יש בכל העולם, בכל העולם יש קבוצה, יש קבוצה, לא יודע סגרו זה, כל יום כל פעם בית חרושת עובד, הוא אמר, הוא | [דיבור לא ברור] הוא אמר: לאון, אתם יהודים צריך לפלשתינה, לא. ישראל, ישראל, פלשתינה. אני לא רוצה יבוא יום בלי גרביים. אחד היה מלחמה, אחד טָרָמוֹטִי, [דיבור לא ברור] טָרָמוֹטִי הכל מה אמרו ראית? הכל ראית כאן.

מראיין: אז עוד פעם, אני רוצה לשאול אותך, תספר לי, את החיים של היהודים בקורפו, איך חיו היהודים בקורפו.

לאון: היה גם מי שמת, כולם. כולנו. כריסטיאנו מי שמת לא רוצים לדבר איטלקית, למה איטליה רוצה לאכול קורפו. היה מלחמות.

מראיין: היה מלחמה של איטליה עם?

לאון: אוֹהוּוּ היה משנים!

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: בטח. בטח. בטח. בטח.

רבקה: [דיבור ביוונית]

00:03:34

לאון: נכון. בטח. בסדר. [דיבור ביוונית] בטח. צבא. בוקר לא, אני עובד אוניות, או בבית חרושת, אָמָה ומניחה ערבית כן, אבל אמר תראה עכשיו אני זקן, שנים אני אסגור, לא יודע מקורפו, וברח מ בטח מטורף.

מראיין: אבל תספר לי את ההסטוריה שלך, אני רוצה לשמוע.

לאון: על מה? אני בקורפו, מהמשפחה שלי לא היה, לא היה עשירים, למשל. כן? ברוך השם, עובדים אוכל, היה הכל בסדר.

מראיין: כן. איפה אתם גרתם? באיזה בית?

לאון: בקורפו?

מראיין: כן.

לאון: היה מקום, אהה רחוב אהה [דיבור ביוונית]

רבקה: על יד הנמל?

לאון: לא, בקורפו, [דיבור ביוונית] וַולִיסָארִיוֹ. רחוב וַולִיסָארִיוֹ. וַולִיסָארִיוֹ. היינו ביחד, אבא ואמא שלי, ואשה שלי ביחד. שתי אחים, שתי אחות .

מראיין: רחוב וַולִיסָארִיוֹ?

לאון: וַולִיסָארִיוֹ.

מראיין: כן, עכשיו, איפה אתה למדת? איפה עשית את הלימודים, את הבית ספר?

לאון: בקורפו.

מראיין: מה למדת?

לאון: ב'תלמוד תורה' ויווני , אבל הבחורים ברחנו לא יודע, עכשיו אני לראש שלי [דיבור ביוונית]

מראיין: עד איזה גיל, עד איזה גיל אתה למדת ?

רבקה: עד 3 כיתות.

לאון: 3 כיתות. כן. ואחר-כך היה 17 שנים, תאטרון. הלך ב שמה הכל באתונה. והלכתי אחר כך בשמה. ככה החיים.

מראיין: רגע, אתה היית עובד בתאטרון, שר באופרה?

לאון: לא עובד. לא שר באופרה. לא. [דיבור ביוונית]

רבקה: היה עוזר.

מראיין: עוזר בתאטרון.

רבקה: כן, בתאטרון.

לאון: כן, בתיאטרון, ככה עוזר, קוֹמְפָּרְסִי . קוֹמְפָּרְסִי.

מראיין: בסדר. אתה גם אמרת לי פה בדף שאתה היית נשוי, התחתנת לפני המלחמה. כן? תספר לי כמה שנים היית נשוי?

לאון: [דיבור ביוונית]. ב-1931 עד 1943, בגרמניה.

מראיין: ב-1931 אתה התחתנת?

לאון: כן.

מראיין: עד 1943?

לאון: כן. בגרמניה.

00:06:39

מראיין: והיו לך 8 ילדים

לאון: 8 ילדים, כן. 2 מת בקורפו, ו-6 בקרמטוריום.

מראיין: אתה זוכר איך קראו לילדים?

לאון: מה?

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: אָהה קודם היה ניסים מיזאן, רחל, שרה, אסתר, יהושע, סמואל, עוד אחד אהה , אהה רחל. כן.

מראיין: כן. ולאשה אמרת לי שקראו מָנְטִינָה.

לאון: מָנְטִינָה. מָנְטִינָה כן. במשפחה שלה מוּסְטָאקִי.

מראיין: מוּסְטָאקִי כן. עכשיו, אתה הכרת למשל את האמא שלי? את האבא שלה?

לאון: מ שלך אבא?

מראיין: את האבא של האמא שלי אתה הכרת?

לאון: בטח, הכרתי, בטח. אבא שלך, לבוא כל שנה. היה [דיבור לא ברור. הדוברת מהצד מדברת יחד עם העד]

רבקה: עשה לו כל שנה

לאון: אבא של אבא כל שנה, וכל המשפחה מנחם, היה, האבא של האבא, היה מחברה קדישא, ביחד, חברה קדישא.

מראיין: אבא של אבא?

לאון: סמואל.

מראיין: הסבא שלי?

לאון: סבא כן, סבא שלך, סמואל.

מראיין: מה הוא היה עושה?

לאון: הוא היה גם הוא אותו דבר, גם שמר בבית הקברות.

מראיין: בבית הקברות?

לאון: כן. בחברה קדישא.

מראיין: כן, ומאיפה אתה הכרת אותם?

רבקה: משמה, מאותו העיר.

מראיין: כן?

לאון: היינו ביחד, אני בן 80 . אבא [דיבור ביוונית] יותר גדול ממני. אבא של אבא. מנחם.

רבקה: שנתיים יותר גדול ממנו.

מראיין: ממנו?

לאון: כן.

מראיין: כן.

לאון: אני בן 80 והוא היה, אם היה חי עכשיו היה 82.

מראיין: הוא היה בן 82, אתם למדתם ביחד בבית הספר?

לאון: לא.

מראיין: לא?

00:08:55

לאון: לא.

מראיין: אבל בבית כנסת אתם הייתם אהה ?

רבקה: בבית כנסת

לאון: גם בית כנסת בשבת, מינחה, ערבית, מתי לא היה עבודה.

מראיין: כן, ואת האשה שלו, זאת-אומרת את האמא של האמא שלי אתה הכרת?

לאון: כן

רבקה: סבתא שלו

מראיין: כן

רבקה: מַאמַא דֶז אסתר

לאון: אה כן אהה רחל. רחל. רחל. חֶלִי חֶלִי, רחל.

מראיין: ואתה הכרת אותה כי היית ?

לאון: גם קרוב באמא שלי , גם קרוב במשפחה.

רבקה: היו גרים קרוב. ושמה היו מכירים כולם אחד את השני.

לאון: וסבתא לאמא זה קרוב משפחה באמא שלי.

מראיין: כן, עכשיו, מה עוד אתה יכול לספר לי על התקופה הזאתי, לפני המחנות. על החיים של היהודים, על החברים כולם?

לאון: חברים כולם, כל החברים שמה יש, עובר חולה מגיסים, משפחה, או רואה מזה רופאים, מזה, מזה, חמישה ילדים, בסגור בבית. היה דֶפְטֶרִיתִי , לא היה פניצילין, לא היה טוב. עכשיו זה ברוך השם. אם יש מחלה כזה סגור בבית.

מראיין: במה היו עובדים היהודים שמה? איזה עבודות היו?

רבקה: היו

לאון: [דיבור ביוונית]

רבקה: סוחרים סוחרים.

מראיין: סוחרים?

לאון: בָּנְקֶרִים פקידים, ואחר כך היה במצרים כולם, כולם במצרים כולם

רבקה: ברחו למצרים היה | [דיבור לא ברור] וברחו כולם.

מראיין: באיזה שנה ברחו למצרים?

לאון: [דיבור ביוונית] היה אנשים גם 80, 90 שאני לא יודע מה זה קורפו

רבקה: באיזה שנים הלכו, ברחו למצרים? הרבה שנים?

לאון: הרבה בטח. בגיל שלי עוד בגזרה.

רבקה: זה בגזרה? אתה היית בגזרה?

לאון: לא! בגזרה [דיבור ביוונית] לא. לא.

רבקה: אז יותר ממנו

מראיין: כן, יותר. אני רוצה לשאול אותך עוד קצת, מתי אתם ידעתם בקורפו שרוצים לקחת אתכם למחנות?

לאון: [דיבור ביוונית]

00:11:35

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: [דיבור ביוונית] יום ראשון, ב , בעל הבית, [דיבור ביוונית] פתאום פתאום יום שישי כולם ביחד, כולם.

מראיין: אספו את כולם ביחד?

לאון: כולם ביחד. מפתחות, מבית חרושת מהבית והכל על הגרמנים, והלכנו כולם בצָ'אטָרָה , במקום בלֶפְקָדָה בפַּאטְרָסוֹ ולחֲיִידַרִי , באתונה. באתונה, הלך בבירקנאו.

מראיין: רגע, עוד לפני, לפני שאנחנו מגיעים הלאה. מה קורה בקורפו, כשמספרים לכם שרוצים לקחת אתכם למחנות?

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: [דיבור ביוונית]

מראיין: דיברו על זה?

לאון: אתה לא יודע, יהודים לכו בפולוניה . יהיה סדר.

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: [דיבור ביוונית]

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: בטח ידעו

רבקה: אהה הם ידעו. לא ידעו, אבל אמרו

לאון: אבל קורפו הם [דיבור ביוונית]

רבקה: לא היה איפה לברוח.

לאון: בתסאליה היה. והיה אמרנו

מראיין: לא יכולתם לברוח

לאון: לא, לא היה לא היה, אבל קצת היה מה היה שם בתים, בפנים היה כסף הי בפנים כמה יהודים, לא קוֹרְפִיוֹטִים . לא קוֹרְפִיוֹטִים.

מראיין: ולא יכלו לברוח?

לאון: לא.

מראיין: עכשיו, באיזה תאריך זה היה? באיזה שנה זה היה?

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: אנחנו היינו אחרון. בקורפו היה אחרון. היה אחרון. באנו במסע בבולגריה או ב , ב במקדוניה באנו בסלוניקי, באתונה והכל מקום, אחרון אחרון היה אנחנו יהודים, וקורפו אחרון. אנחנו היינו בבירקנאו, בבירקנאו, אחרי 20 ימים שמענו אנגלים ביוון.

מראיין: אחרי 20 ימים שאתם

לאון: אחרי 20 ימים, חודש , חודש שמענו האנגלים ביוון.

מראיין: כן. עכשיו, כשאמרו שלוקחים אתכם, כן, כשאמרו שאוספים אתכם, אתה לקחת את כל המשפחה ולאן הלכת?

לאון: הכל, הכל, הכל, ב [דיבור לא ברור] בחיידרי, [דיבור ביוונית] ככה. סחבתי | הילדה הראשונה, הגדולה, רחל.

00:14:51

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: [דיבור ביוונית] פְּלָתֵיאָה .

רבקה: פְּלָתֵיאָה.

לאון: בגינה, בגינה גדולה, זה מהצבא, שמה כולם. כולם בפנים. היה רב בירושלים, יעקב נחמה. מָכּוֹ. מָכּוֹ. מָכּוֹ , בהונגריה היה רכבת לנוע. ובא ב [דיבור ביוונית] לך. לך.

מראיין: כשלוקחים אתכם, למחנות, אתה הולך עם עוד יהודים? עם כל היהודים ביחד?

רבקה: כולם ביחד. בטח.

לאון: בקורפו?

מראיין: כן.

לאון: ביחד.

מראיין: כמה הייתם, כמה יהודים היו?

לאון: אני לא יודע באמת, אני לא זוכר. אני לא יודע [דיבור ביוונית].

רבקה: כולם, מקורפו.

לאון: כולם.

מראיין: ולא נשאר אף אחד?

לאון: לא. היה, כמה כמה כמה

רבקה: שברחו.

מראיין: כמה שהצליחו לברוח. עכשיו, אתה למשל, כשבאו לקחת אתכם

לאון: כן

מראיין: אתה דיברת למשל, עם ה , האבא של האמא שלי, למשל?

לאון: מה דיברת? לא ה

מראיין: זאת אומרת, דיברתם ביחד, חשבתם מה הולך לקרות?

לאון: לא.

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: לא. לא. כולם ביחד, לא יודע, אומרים , פְּרוֹפָּגָנְדָה אומרים הולך בפולוניה עובדים בבוקר ובצהריים או בערב ביחד, באשה בילדים ביחד. בערב שמה, בבירקנאו, ככה, הרבה בחורים, הרבה בחורים עשינו עם סכינים, בקרמטוריו . בחורות, כמה ילדים, בקרמטוריו . בבוקר, עוד הפעם בסלקסיון , כשמי היה מחלה קצת [דיבור לא ברור], קרמטוריו , או מחלה, או רזה ככה, 70 אנשים מזה הלכנו בקרמטוריו , 40 היה באישות . בחורות בקרמטוריו . אחר כך עבודה. מי היה הכח – טוב; היה הכח

מראיין: עכשיו, לאן לוקחים אתכם מקורפו איפה המקום הראשון שאתם מביאים אתכם?

לאון: בקורפו? בלֶפְקָדָה.

00:17:38

מראיין: בלֶפְקָדָה?

לאון: בלֶפְקָדָה. לֶפְקָדָה.

מראיין: מה זה היה?

לאון: היה עיר, עיר קטן. עיר קטן. יש 7 עירים קטן מלפני הרבה ימים, מתנה מאנגליה ביוון . לֶפְקָדָה. לֶפְקָדָה. פָּאטְרָה. פָּאטְרָה – פִּירֵאוֹ . אתונה. חֲיִידַרִי. סגור.

מראיין: בחֲיִידַרִי?

לאון: אחר כך, באוטו ברכבת בבירקנאו

מראיין: כן, עכשיו, עוד פעם, אתה יכול להגיד לי איפה המקומות? מקורפו?

לאון: לֶפְקָדָה.

מראיין: כן. אחר כך?

לאון: פָּאטְרָסוֹ .

מראיין: ואחר כך?

לאון: בפִּירֵאוֹ . חֲיִידַרִי.

רבקה: חֲיִידַרִי זה הבית סוהר.

לאון: חֲיִידַרִי זה בית סוהר, חֲיִידַרִי.

מראיין: מה עשו איתכם בלֶפְקָדָה? מה עשיתם?

לאון: ככה.

מראיין: כמה זמן הייתם בלֶפְקָדָה?

לאון: שעות. שעות.

מראיין: רק כמה שעות?

לאון: כמה שעות.

רבקה: לא, זה בחֲיִידַרִי ישבו.

לאון: לא זה קודם לֶפְקָדָה.

מראיין: בפָּאטְרָסוֹ מה עשיתם?

לאון: עוד הפעם בבית ספר. כולם בבית ספר.

מראיין: איזה בית ספר זה היה?

לאון: בית ספר. בית ספר. סגרו בית ספר .

מראיין: מה עשיתם בבית הספר?

לאון: הכנסיה בפָּאטְרָסוֹ , בוא. בוא ב בפרטיזנים, בואו בואו. כל אחד אני הולך באמא שלי, באבא שלי בילדים שלי ביחד ביחד , לא ידענו בפרופגנדה הודעה וזה. אתה מבין?

מראיין: כן

לאון: אחר כך בפָּאטְרָסוֹ , עוד הפעם בחֲיִידַרִי.

מראיין: דרך פיראוס?

לאון: בפיראוס.

מראיין: ומה עשיתם בפיראוס?

לאון: פִּירֵאוֹ באוטו בחֲיִידַרִי. באתונה, חֲיִידַרִי.

00:19:33

מראיין: אז בפיראוס הייתם קצת זמן?

לאון: זה שום דבר מאוניה לאוטו לחֲיִידַרִי.

מראיין: עכשיו מה זה היה חֲיִידַרִי?

לאון: חֲיִידַרִי זה היה, קודם זה היה בית סוהר אומרים.

מראיין: מי היה בבית סוהר הזה?

לאון: כריסטיאנים . היה פרטיזנים. היה חוץ ילדים ו איך קוראים?

מראיין: נשים.

לאון: נשים כן. אחר כך פתאום זה, ביחד, באוטו. ברכבת.

מראיין: עכשיו כמה זמן הייתם בבית סוהר הזה בחֲיִידַרִי?

לאון: לא הרבה, כמה ימים כמה ימים, לא הרבה, כמה ימים, היה עוד באתונה או בלאריסה , בריכוזים ביחד.

מראיין: אה אספו מכל מיני מקומות.

לאון: כן. כן.

מראיין: ומה עשיתם בבית הסוהר הזה?

לאון: ישבנו שם שמה ככה.

מראיין: הייתם נשים?

לאון: נשים בחוד.

מראיין: לחוד? וגברים לחוד?

לאון: לחוד כן.

מראיין: וילדים?

לאון: לחוד, עם האמא.

מראיין: עם האמא?

לאון: עם האמא הילדים.

מראיין: וגברים לחוד?

לאון: לחוד. כן.

מראיין: ואיפה ישנתם שמה, היה איפה לישון?

לאון: לא, זה שמה, כמו כלבים.

מראיין: שום דבר?

לאון: לא.

מראיין: ואוכל?

לאון: אוכל שום דבר.

מראיין: ומי שמר עליכם?

לאון: הגרמנים.

רבקה: גרמנים.

לאון: גרמנים.

מראיין: גרמנים?

לאון: גרמנים.

00:21:01

מראיין: זאת אומרת, כבר היה גרמנים עם ה ?

לאון: כן בטח, גם הכריסטיאנים היה אנטיסמיטי [דיבור ביוונית]

רבקה: כן, היו גרמנים. היו שְׁפִּיוֹנִים .

מראיין: כן, מה אתה חשבת כשאתה היית בבית סוהר? אתה חשבת שאתה הולך למות?

לאון: אהה בחֲיִידַרִי? לא למות. באמ בּוּנָה , כן.

מראיין: רגע, מה חשבת בחֲיִידַרִי, מה אמרת, לאן לוקחים אותי?

לאון: כל אחד, אומרים: סָבְלָנוּ . אומרים ככה.

רבקה: כאילו שהולכים לעבוד

לאון: לעבוד. אומרים עבודה, ככה בפרופגנדה עבודה אמרו. עבודה.

מראיין: כן, כאילו שהכל בשביל אהה עבודה?

לאון: כן. לעבודה. עבודה.

מראיין: כן. עכשיו, בחֲיִידַרִי הזה

לאון: כן.

מראיין: אתה היית עם האבא של האמא שלי, אתה זוכר אותו שם?

לאון: אמא היה בחוץ.

מראיין: כן, אבל איתו

רבקה: עם הסבא?

לאון: תראה בפנים לא רואים אחד אחד ככה. לא רואים אחד אחד.

מראיין: אז איך זה היה? כל אחד היה לבד?

לאון: לא לבד, ביחד, אבל לא לא

רבקה: לא היה זמן להכיר אחד את השני.

לאון: אתה מבין? לחוד בבחוץ.

מראיין: כן, הבנתי. אחר כך, כמה ימים אתם הייתם בבית סוהר הזה? בחֲיִידַרִי?

לאון: בחֲיִידַרִי? אני לא יודע במאה אחוז.

מראיין: אתה לא זוכר כמה ימים?

לאון: לא זוכר.

מראיין: ומשם לקחו אתכם

לאון: כמה ימים? כמה ימים?

מראיין: משם לאן הלכתם? מחֲיִידַרִי איפה לקחו אתכם?

לאון: ברכבת. בפולוניה . בבירקנאו .

מראיין: כמה זמן הייתם ברכבת הזאתי?

לאון: 15 ימים, היה מ

מראיין: אז כמה ימים אתם נסעתם 15 יום?

לאון: 15 יום ברכבת.

מראיין: ברכבות סגורות?

לאון: סגורות, בטח, סגורות בפנים.

מראיין: כן? והייתם שמה נשים וגברים?

00:23:03

לאון: כן, למשל ילדים, אשה שלי, גם אני מכיר כמה אנשים, וכל זה קרוב קרוב

רבקה: משפחות משפחות.

מראיין: משפחות משפחות?

לאון: כן.

מראיין: אז זאת אומרת, כשיצאתם מהחיידרי הזה אתה פגשת את האשה שלך.

רבקה: לא. [דיבור ביוונית]

לאון: [דיבור ביוונית]

לאון: הבת שלי בא, לקח מה

רבקה: בת שלו מהרכבת

לאון: בהונגריה, בהונגריה ירד מהרכבת, למטה, והוא רואה מה, ב [דיבור לא ברור] לך.

מראיין: אתה ראית אותם בהונגריה?

לאון: בבולגריה? לא.

מראיין: איפה ראית את הילדה הזאתי?

לאון: ברומנ . בהונגריה.

מראיין: רגע, אני רוצה להבין, אתה אמרת לי שאתה נסעת עם האשה שלך, ועם עוד 5 ילדים.

לאון 6 ילדים.

מראיין: 6 ילדים? וילדה אחת

לאון: אההה אחד היה ב בסבא בסבא שלי

רבקה: היה עם סבא שלו.

לאון: ו ב אהה, ב קרון אחר.

מראיין: בקרון אחר?

לאון: נכון

מראיין: אז אתה היית אתה, והאשה שלך

לאון: והילדים.

מראיין: ו-5 ילדים?

לאון: כן.

מראיין: והילדה אחת הלכה עם הסבא שלך?

לאון: כן.

מראיין: ואחר כך אתה ראית אותה?

לאון: לא. בבירקנאו. בבירקנאו.

רבקה: היא באה, הוא מהפחד אמר: לך עם סבא, לך עם סבא!

לאון: זה בבירקנאו, היה בחורות, לקח ילדים, הילדים, עם האמא, והלכנו כולם בקרמטוריום. אותו דבר גם הבחורים.

מראיין: כן.

לאון: אז זקנים הזקנים

00:24:59

מראיין: למה רציתם להיות זקנים?

לאון: למה? אידיאה, אידיאה כאילו

רבקה: לא לוקחים את הזקנים

לאון: כן.

רבקה: כאילו לא שורפים את הזקנים.

לאון: אתה מבין?

מראיין: כן. מישהו אמר לכם לעשות את זה?

לאון: לא, שום דבר. שום דבר.

מראיין: לא?

לאון: רק רק אני, בכל מקום, בכל מקום היה, קבוצה בסלוניקאית , בכל מקום, סלוניקי סלוניקי, סלוניקי. אומר לי אחד, אחד היה בחורה, היה ילד אחד. אמרנו: תָּעַזוֹ הילד, תָּעַזוֹ הילד, הוא יודע בזה, בקרמטוריו בזה איך אתה מבין? בסוף, היא תָּעַזוֹ את הילד. ועזבה.

מראיין: עזבה את הילד?

רבקה: עזבה את הילד והיא חיה.

לאון: עבד בלאגר ובליברסיון כומו האמא יהיה בריאה, באמת.

מראיין: כן.

רבקה: כן. עזבה את הילד.

מראיין: כן.

לאון: בקרמטוריו .

מראיין: עכשיו, את האמא שלי למשל אתה זוכר? ברכבות?

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: לא. לא. לא. באי. קורפו כן. כן.

מראיין: אבל ברכבות לא?

לאון: לא. לא. לא.

מראיין: ובבירקנאו?

לאון: הגענו לשמה, לא היינו ביחד, ברכבת, בעבודה [דיבור ביוונית]

רבקה: מתי היו הולכים בתור

לאון: כן.

רבקה: בעבודה , היו רואים אחד את השני מרחוק, כן אבל זהו

מראיין: זהו, ואת האבא שלה, את מנחם?

לאון: לא.

מראיין: לא? אתם לא הייתם בבירקנאו ביחד?

לאון: לא. לא. לא.

מראיין: אתה יודע מה קרה איתו?

00:26:28

לאון: שמה שמה לא ראינו כל אחד. כל אחד. זה רק ניסו דריו, הוא זוכר אותו, הוא יש לו בקסטה מצא . אמרנו נעשה את הבירקנאו, רצינו גרמנים, סליחה ככה, גיבורים

מראיין: כן

לאון: ככה רצינו ככה, בבונה, חמש ת'לפים ברכבת בבירקנאו, אש. ורכבת. אחר כך, חמש ת'לפים .

מראיין: אני רוצה רגע להבין, הוא מספר שהוא היה עם ניסו דריו

לאון: כן, תראה, תראה הוא היה אמרנו ביחד

מראיין: תספר לי באיטלקית

לאון: ביחד, בקרמטוריו

מראיין: תספר לי באיטלקית.

לאון: בקרמטוריו בקרמטוריו ב ב ב

מראיין: כן.

לאון: בקרמטוריו , באו גרמני : צוּרִיק. צוּרִיק , זה בחזרה, בחזרה, אחר כך היה סלקציון והיה בלוק אחד פחות. באמצע הלילה כולם בחוצה , חמש – חמש .

רבקה: תגיד באיטלקית.

לאון: חמש – חמש.

מראיין: תגיד באיטלקית.

לאון: חמש – חמש.

מראיין: כן.

לאון: אני אמרתי ב[ ... ] [דיבור לא ברור] באשה שלי, להכיר: [דיבור לא ברור באיטלקית] מאחורה קרמטוריו קרמטוריו . [דיבור לא ברור באיטלקית] באו בפנים, והסלון גדול וסִימַנְטוֹ היה בבירקנאו היה בבגדים ככה, כן. לקחנו נתנו ירי יבי [מילים לא ברורות], כולנו סלוניקאי, [דיבור לא ברור בלאדינו] . בבירקנאו, ברגל, בבונה . אני בבירקנאו ראינו בהרבה אנשים מחשמל, למות.

מראיין: כן

לאון: ואני לא באמת לא היה פחד ככה, אבל מתי אני היית בבּוּנָה

מראיין: רגע, מה לא היה? לא היה פחד?

לאון: לא. לא. אני לא קיבלת היה פחד, אבל אני ראיתי לא אדוני גדול. אָמָה מתי היית בבּוּנָה, לא, לא יודע מה זה, זה ילדים, זה חיים בשבילי? כאן זה גיס של אמא יודע. אני קם, היה עוד יותר גרוע מקומנדו כָּבֶּל , אני קם, ויש על ידי עוד אחד, זה קם. משמה. מקומנדו זה רכבת. איזה חיים. שלג, משפחה למות, מה זה חיים, איזה חיים, לא יודע, ויש פיג'מה ככה ככה אחר כך

מראיין: רגע, אני רוצה להבין, אתה סיפרת לי שבבּוּנָה, אתה רצית כאילו למות

00:29:21

לאון: כן, על הרכבת. עלתה עם הפיג'מה ככה, ואותו יום אני הלך בבית חולים.

מראיין: תספרי לי את, אני רוצה להבין את זה יותר טוב.

רבקה: הוא, בבּוּנָה כבר לא היה לו

לאון: חיים.

רבקה: חיים. לא היה לו. הוא רצה למות. הוא הלך ברכבת, כאילו ברכבת, אז גיס שלו, תפס מהרגל שלו, אותו, פה

לאון: [דיבור ביוונית]

רבקה: תפס אותו, אחר כך קיבל מכות הרבה מהגרמנים, גם הוא גם הוא. וככה נכנס בבית חולים.

לאון: אותו יום, אותו יום, אמרנו לחברים כולם אולי [דיבור לא ברור] בבית חולים, אני ברוך השם, ברוך השם. בית חולים. במספר זה אני לא יודע איזה מספר גרמנית. איך קוראים. ביחד, קוּקֶר קוּקֶר קוּקֶר קוּקֶר קוּקֶר, וַוסֶרָאוֹ, וַוסֶרָאוֹ [גרמנית משובשת. ככל הנראה הכוונה ל: wasserauf כלומר לשפוך מים על...] זה |גרמני , דוּשׁ דוּשׁ . בא אחי.

מראיין: תספר לי עוד פעם את הסיפור.

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: [דיבור ביוונית]

מראיין: יופי

לאון: [דיבור ביוונית]

מראיין: כן

לאון: [דיבור ביוונית] בפיג'מה, [דיבור ביוונית] עבודה, [דיבור ביוונית]

מראיין: איך קראו לו? איך קראו לקוניאדו ?

לאון: אליהו מוסטאקי. אליהו מוסטאקי. זה היה ככה.

מראיין: ביוונית. תספר לי ביוונית.

לאון: [דיבור ביוונית], בפיג'מה, בפיג'מה, [דיבור ביוונית] בדִיאָרִיָה בטִיפוּס בכל מחלה, [דיבור ביוונית] בא אחד, [דיבור ביוונית], כן, [דיבור ביוונית] מי שלפנינו [דיבור ביוונית], רומניה [דיבור ביוונית] אוקראינה, בּוּקוֹבִינָה ברוסיה. חמישה חודשים. והיה מלחמה, ביוון. היה מלחמה ביוון, בשביל זה

מראיין: כן. אז אתה אמרת שאתה היית כמה זמן היית בבירקנאו?

לאון: אנחנו בקורפו לא היינו הרבה. שש ש ארבע חודשים אני חושב, יותר. ככה. אחר כך היינו בבּוּנָה.

מראיין: כמה זמן היית בבירקנאו? כמה? 4 חודשים?

לאון: אני חושב ככה.

מראיין: בערך 4 חודשים.

לאון: אני חושב ככה. זה עכשיו 40 שנה

מראיין: כן, בערך 4 חודשים, ואחר כך איפה אתה הולך?

לאון: בבּוּנָה. בבּוּנָה.

00:34:15

רבקה: בבּוּנָה קנו אותם הסוחרים הגרמנים , בית חרושת פרטי.

לאון: פרטי שמה

רבקה: שם קיבלנו מהבּוּנָה הזה

לאון: [דיבור ביוונית], יש שמה זה, בית חרושת בתעשיה. מהעיר גדול, וזה [דיבור ביוונית]. משמה. משמה. משמה. משמה

מראיין: ומה אתם עשיתם?

לאון: עבודה קשה.

מראיין: איזה עבודה?

לאון: כָּבֶּל , בית גדול חשמל למטה [דיבור ביוונית] מלמעלה והקאפו בוא הנה אתה לא הולך מכאן. [דיבור לא ברור]. אוכל.

מראיין: כן.

לאון: אני לא הולך שמה. אחר כך בא לו רוסי, דיבר שמה ברוסי

מראיין: כן, אבל כמה זמן היית בבּוּנָה?

לאון: לא הרבה זמן, אנחנו היה 5 חודשים ככה, בבּוּנָה, אני חושב, אני שוכח קצת, באמת. קיבלנו כסף, קבלנו כסף בשביל מי עבד בבּוּנָה . ובבירקנאו החלק היה שמה, היה בקרמטוריו , ואחר כך היה בבּוּנָה. בבּוּנָה, אני |היה [דיבור לא ברור] והאבא שלך מה היה בבּוּנָה, הוא היה יותר ממני. אתה מבין?

מראיין: כן.

לאון: אני רצית למות.

מראיין: אתה היית 5 חודשים בבּוּנָה?

לאון: אני חושב ככה, נוּ זה 40 שנה.

מראיין: כן.

לאון: אחר כך בא לי רוסי. רוסי מרומניה אוקראינה בוקובינה, ברוסיה. 13 , 13 אלף איטלקים: לֶאוֹנֶה לֶאוֹנֶה, בָּמְבִּיִני זה , אמרנו בָּאסְטָה בָּאסְטָה בָּאסְטָה. נוֹ. נוֹ. נוֹ. בָּאסְטָה . לא לסָפֶּרֶת| .

מראיין: למה?

לאון: כי אמרנו אהה

רבקה: שלא ידעו ששרפו אותם

לאון: [דיבור ביוונית] מכל העולם, מכולם הוא ברכבת ברוסיה היה יותר

מראיין: תספר ביוונית.

לאון: זה בדיוק ה דֶל טְרֶנוֹ דֶלָה רוּסִייָה , אחר כך זה באוקראינה, רומניה, בולגריה, וכל הרכבת בפנים, באוניה, ברשות בבולגריה. בבולגריה, בסלוניקי. אותו מקום היה צבא. אני היית [דיבור ביוונית].

מראיין: מה זה?

00:36:48

רבקה: שחזרו מגרמניה באותו מקום לקחו אותם, באיזה בית ספר, באיזה

לאון: אחר כך ב

מראיין: אני לא הבנתי את זה. זה לא

לאון: אחר כך באתונה

רבקה: אחרי הרבה שנים, הוא חזר עוד פעם באותו מקום, כמו לָאגָר, ביוון

מראיין: ביוון.

לאון: אבא, אבא לא היה, לא היה בחיים, אני היית בצבא בסלוניקי. הוא הגיע אז עד 20 .

רבקה: הרבה שנים אחר כך, מיוון, מגרמניה, לקחו אותם באותו מקום.

לאון: באותו מקום היו הצבא שם בסלוניקי,

מראיין: כן, אתה היית שם כאילו, עוד לפני מהתקופה ש

רבקה: הוא היה.

לאון: היה, כן .

רבקה: היה.

מראיין: היה

לאון: היה. כן. באיך קוראים בארטילריה, איך קוראים? מהטנק.

מראיין: היה בתור חייל.

לאון: כן, חייל. חייל. חייל.

מראיין: ומה חשבת

לאון: לא היה אשה. לא היה, אני בחור, אני היה בחור, אתה מבין? בסלוניקי אני יודע יותר טוב מהאבא

מראיין: כן.

לאון: אבא לא היה, לא היה בחיים שלו, ב-20

מראיין: ומה חשבת שהיית שם עוד פעם, במקום הזה, כשפעם היית בתור חייל?

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: במזל, מה זה אותו מק , אני אמרתי כאן, אֶגוֹ היה בצבא אני

מראיין: כן, איך קראו למקום הזה?

לאון: סלוניקי. אהה |פָּבְלוֹ מֶילָה . אבא יודע פָּבְלוֹ מֶילָה?

רבקה: יש כמו פה ה התקווה.

לאון: נכון. נכון. חוץ בעיר. חוץ בעיר . בסלוניקי גדול.

מראיין: טוב, בוא נחזור עוד פעם לבּוּנָה. בבּוּנָה

לאון: בבּוּנָה.

מראיין: אתה היית עם עוד קורפיוטים ?

לאון: בבּוּנָה. בבּוּנָה. בבּוּנָה ארבע ארבע-עשרה , שלוש-עשרה קורפיוטי היה .

00:38:43

מראיין: אתה זוכר שמות?

לאון: בסלוניקי אחד.

מראיין: אתה זוכר שמות של קורפיוטים?

לאון: כן. יש, פנחס בֶּלֶלִי,

מראיין: כן.

לאון: אהה מוֹרדוֹכַי אוֹזְמוֹ, פְלִיסֶה אוֹזְמוֹ

מראיין: כן.

לאון: [דיבור ביוונית] סָאלְמוֹ מוּסְטָאקִי. בליברסיון

מראיין: בבּוּנָה? לא עם אלה בליברסיון.

לאון: בבּוּנָה, אהה אהה בבּוּנָה היה הרבה

מראיין: אבל עם אלה עם פנחס בֶּלֶלִי,

לאון: זה בליברסיון, בבונה.

מראיין: אהה אז אלה שמות של אנשים

לאון: זה בליברסיון , מהשלוש-עשרה, ארבע-עשרה, בחורים.

מראיין: כן. הבנתי. אבל בבונה, עם מי אתם עבדתם, מאיפה עוד היו יהודים?

לאון: אני עבדתי במקום יותר גרוע במקום גרוע, קומנדו כָּבֶּל.

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: בטח [דיבור ביוונית] הרבה היה הרבה, [דיבור ביוונית] ומה עם היוּדָה הוא מת זה בשבוע זה יהיה זה אזכרה שלו.

מראיין: כן. כן, אני הבנתי.

לאון: גם [דיבור לא ברור] האחים שלו. אני לא יודע מכולם, לא זוכר

מראיין: כל ה-4 חודשים האלה שאתה היית בבּוּנָה

לאון: בבונה בונה, שמה בליברסיון , באו רוסים. באו רוסים. בפנים

מראיין: כן.

לאון: ליברסיון, אחר כך באנו ב

מראיין: תספר לי ביוונית.

לאון: [דיבור ביוונית] שלג. שלג. היה קר. ובאנו בפולוניה ובאדמה היה תפוח אדמה בלמטה. למטה. היה שלוש שתיים שתיים מטר היה היה קרח. מת. אחר כך אחד אחרון, 15 ימים באו לרוסים: חֲרַשׁוֹ חֲרַשׁוֹ חֲרַשׁוֹ חֲרַשׁוֹ | , ואז [דיבור ביוונית]. רואים טוב.

מראיין: מה אתה חשבת, אתה ידעת מה זה ?

לאון: שמה היה יודע מה זה יודע, חֲרַשׁוֹ חֲרַשׁוֹ |

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: אהה , בבירקנאו?

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: בבירקנאו. היה ביחד, אמרנו מי יודע גיטרה? מי יודע גיטרה?

מראיין: כן

00:41:33

לאון: באנו בקרמטוריו , באו באופניים הגרמנים, צוריק! צוריק! בגרמנית זה: בוא בחזרה, בוא בחזרה, היינו כולנו בקרמטוריו . בוא בחזרה! ניסו דאריו הוא יודע

רבקה: לקחו אותם בשביל לשרוף אותם תמיד היה מתנגן היו אוהבים הגרמנים האלה

לאון: הוא יודע, גרמני רוצה ללמוד שירים, גרמני יודע שירים, שירים בעבודה, שירים .

רבקה: לקחו אותם בחזרה, ולא שרפו אותם.

מראיין: כן, ואתה שרת?

לאון: אחר כך בחזרה, ואחר כך ירצה ישירו .

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: אֶהה? בטח, [דיבור ביוונית] כולם. מה מה רוצים ככה, תאטרון. אתה מבין?

מראיין: בשביל לחיות?

לאון: אחר כך משמה אני בבירקנאו עבדתי ב[דיבור לא ברור]. ויש באנו ב [דיבור לא ברור].

מראיין: ביוונית. או ביוונית או באיטלקית

לאון: [דיבור ביוונית] בחורות בחורים, כולם ישר ישר לקרמטוריו .

רבקה: ביקור

לאון: ביקור לא

רבקה: ישר

לאון: ישר בקרמטוריו , נלך אחד, באנו ב[דיבור ביוונית]

מראיין: כן. ואחרי בּוּנָה? אתה אמרת

לאון: אחרי בּוּנָה באו מרוסים ,

מראיין: כן. ומה הרוסים עושים אתכם?

לאון: ברוסיה באנו , עוד הפעם באושוויץ. באושוויץ ואז אחר כך ברומניה, באוקראינה

מראיין: כמה זמן הייתם בחזרה באושוויץ?

לאון: לא הרבה, לא הרבה, לא הרבה, לא הרבה, תראה זה כמה שנים, לא הרבה.

מראיין: עבדתם שמה בחזרה?

לאון: לא, בבית חולים, רופאים טובים.

מראיין: שמו אותך בבית חולים?

לאון: כן, בית חולים באושוויץ.

מראיין: מה היה לך?

לאון: אוכל ותרופו . מתו

מראיין: ממה? עוד הפעם, אני לא הבנתי אותך.

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: [דיבור ביוונית]

00:44:04

רבקה: הם התחילו לאכול. הם התחילו למות.

מראיין: כן, כשאתם באתם בחזרה באושוויץ

לאון: כן

מראיין: היו שמה עוד הגרמנים?

לאון: לא. [דיבור לא ברור] הגרמנים בגרמניה

מראיין: מה היה במקום? איך המקום היה נראה?

לאון: אותו אותו ראינו עכשיו בטלוויזיה, עכשיו באפריל יהיה זה, באושוויץ, דכאו , בירקנאו, וכל המחנות

מראיין: הכל היה ריק?

לאון: הכל היה עכשיו ריק

מראיין: לא עכשיו, אז, כשאתה היית באושוויץ, בחזרה

לאון: ריק. ריק.

רבקה: היו כמה חולים שלא .

לאון: ריק. היה אחד, היה אחד באושוויץ

מראיין: ביוונית אני רוצה שתגיד.

לאון: [דיבור ביוונית] אמא יודע. אמא יודע ב[דיבור ביוונית]

מראיין: כן, הם ניצלו.

לאון: אני לא ידעתי [דיבור ביוונית]

מראיין: כן.

לאון: [דיבור ביוונית]

מראיין: מה עוד היה באושוויץ, מה אתם ראיתם? כלום לא היה?

לאון: כלום. כלום. מתו שמה. היה רופאים, ואחר כך באנו באוקראינה.

מראיין: איך נסעתם לאוקראינה?

לאון: באוקראינה זה מקום, עם יהודים טובים, היה לָאגֶר בגרמני , היה רומני שמה, לָאגֶר.

מראיין: איך אתם נסעתם? מאושוויץ?

לאון: מאושוויץ?

מראיין: כן.

לאון: מאושוויץ? בבּוּנָה.

מראיין: מאושוויץ אתה

לאון: מרומניה

מראיין: אתה נוסע לרומניה

לאון: לרומניה.

מראיין: איך אתם נסעתם לרומניה?

לאון: [דיבור ביוונית]

מראיין: לא, איך ?

לאון: [דיבור ביוונית]

מראיין: לא, איך נסעתם לרומניה?

לאון: איך נסעתי [דיבור ביוונית] ברומניה?

מראיין: סי

לאון: אני אהה [דיבור ביוונית]

סוף צד קלטת

00:46:36

התחלת צד קלטת

מראיין: לאון מיזאן, המשך שיחה.

מאושוויץ, אתם לוקחים אתכם לאן? לרומניה?

לאון: לרומניה. לא. באושוויץ בבּוּנָה . באושוויץ היה, בבירקנאו היה בבונה, כן? בבּוּנָה בליברסיון באנו רוסי . רוסי, עוד הפעם באושוויץ. באושוויץ הלכו אחר כך ב ברומניה, באוקראינה בבּוּקוֹבִינָה, ברוסיה.

מראיין: כן, וכמה זמן הייתם בכל המקומות האלה?

לאון: לא הרבה זמן. חודש, היה מלחמה ככה ב בפולוניה , למשל חיפה, ירושלים, באר שבע ו [דיבור לא ברור] [דיבור ביוונית]

מראיין: כן. אחר כך, אתה חזרת לקורפו בחזרה? שמה השתחררת? רגע רגע, שמה אתה השתחררת?

לאון: כן. כי אני לא ידעתי אם היה הכרה לאתונה. באתונה אני יודע יותר טוב מקורפו. יותר טוב מקורפו אני יודע את על אתונה אבל לא ידעתי אם היה הכשרה . לא יודע הכשרה. היה באתונה אחר כך ב

מראיין: רגע, מה הכשרה, לא הבנתי.

לאון: הכשרה זה הכשרה כומו קיבוץ. כומו קיבוץ.

רבקה: זה שעשו כמו קיבוץ ביחד

לאון: אמא באה, אמא שלך ביחד.

רבקה: עם אבא, ביחד.

לאון: ביחד, [דיבור לא ברור]. אני באתי באחותו , ב'הנרייטה סאלד' . ב כן, וחתן שלי, אותו דבר.

מראיין: כן

לאון: אתה מבין?

מראיין: כן.

לאון: לא ידעתי מההכשרה, מה אני רוצה [דיבור לא ברור]

רבקה: [דיבור לא ברור] ש-15 ימים, כבר פה היה מלחמה, לא היו מקבלים אותנו, נשארנו 8 חודשים הכשרה באתונה. ואיזה שטח גדול שמה.

מראיין: אתם הייתם כבר ביחד?

לאון: לא. לא. לא

[כולם מדברים ביחד, לא ניתן לפענוח]

מראיין: אתם נסעת אתה נסעת ל ?

לאון: אני היית בקפריס כמה חודשים.

00:48:55

מראיין: מהליברסיון , איך אתה חוזר ליוון בחזרה?

לאון: אני לא ידעתי, אתה שומע, לא ידעתי באתונה לא ידעתי אם יהיה הכשרה. באתונה אני יודע יותר טוב מכל . רגע. רגע. עוד לא

רבקה: שאלו שם.

לאון: כן, אמרתי, באתי בקורפו, בקורפו היה בתים ואבא ואשה שלי, בשביל זה . אני, אני היה ילדים, זהב הכל, נשארה בבתים. גם בבית-סוהר הכל היה. היה בקורפו. אחר כך באתי כאן, ב'הנרייטה סאלד', באניה קטן, יותר גרוע בגרמניה, באמת אותו דבר, מלחמה בחיפה, בקפריס .

מראיין: כן.

לאון: ואנגלים לא יודע בחורים, אני אמרתי האמונה שלי היה ככה. באתי כאן. אחר כך שיש משפחה, בא. באה אשה סלוניקאית, בוא בוא, [דיבור ביוונית], אמרה באתי ביזראל . אחרי כמה חודשים חזרתי.

מראיין: עכשיו רגע, נחזור, עוד פעם בחזרה לאיפה , איפה המקום הראשון שהוא, מגיע בחזרה ליוון?

רבקה: בקורפו. קורפו.

מראיין: הוא עוד פעם חוזר לקורפו?

לאון: כן, זה בקורפו.

רבקה: בקורפו היה שותה אז, היה ככה מלחמה ב ב , משטרות וזה . עצוב. בן-אדם עצוב. לא ידע מה הוא עשה. אחר כך שמע שיש הכשרה באתונה

לאון: אמא הלך ? אמא הלך ? אמא הלך בטוּרִיסְטָה בקורפו?

מראיין: לא.

לאון: לא? חבל באמת. עכשיו איזה קורפו יופי

מראיין: כן. לפני שמגיעים לזה . אבל, אתה, אחרי המלחמה, אני עוד פעם רוצה להבין כדי שיהיה לי דברים מדוייקים, הוא חוזר חזרה לקורפו?

לאון: כן. כן.

רבקה: [דיבור ביוונית] ישר בקורפו?

לאון: בטח. כן ברוסיה, ברומניה בבולגריה

רבקה: בטח. קורפו.

מראיין: מה מצאת שמה? מה אתה ראית?

רבקה: שום דבר

לאון: שום דבר. היה כח בשבי עבודה?

רבקה: לא בית, לא [לא ברור, מדברים ביחד]

לאון: לא בית! לא 'תלמוד תורה'. ה'תלמוד תורה' ריק.

מראיין: מה, מה היה 'תלמוד תורה'? מה ראית ב'תלמוד תורה'?

לאון: שום דבר, ריק, שום דבר, היה מיטות. היה בחורות, בחורים, ושמה היה משוגעים . משוגעים. כולם משוגעים.

רבקה: כולם, התאספו שמה.

00:51:31

מראיין: ב'תלמוד תורה'?

לאון: ב'תלמוד תורה', כן. משוגעים.

מראיין: מה חשבת לעשות? מה רצית לעשות?

לאון: שום דבר. ככה. שום דבר.

רבקה: הוא לא ידע מה לעשות. שתה ו ו ומשטרה תפס אותו ובית סוהר

לאון: כן. חבר שלי לא היה כסף וכריסטיאני [דיבור ביוונית]

רבקה: אחר כך מצא חבר אחד.

מראיין: וחיפשת את המשפחה שלך?

רבקה: איפה?

מראיין: התחלת לחפש את המשפחה?

רבקה: איפה? משפחה הוא יודע ששרפו.

לאון: אין משפחה!

מראיין: אתה ידעת שכולם כבר אהה

לאון: בטח. אין משפחה. אני לבד, מה זה, אני לבד.

מראיין: אז אפילו לא הלכת לחפש?

לאון: לא. לא. לא. אין. אני יודע בבירקנאו הלכנו כולם בקרמטוריו , כולם בקרמטוריו . ואין אחים. אין אחות. שום דבר.

מראיין: עם מי אתה השתחררת? עם מי היית בשחרור?

רבקה: היה לו חבר אחד, אהה

לאון: מי?

רבקה: זה, סקודורס, סבינוב

לאון: ב אתם באנו

רבקה: כן, הוא בא איתי, אבל מכיר שלך נו

לאון: אה, חברים, חברים שתינו בקורפו.

מראיין: רגע, אתה חזר לקורפו והתחיל ל ?

רבקה: התחיל לשתות שמה, היו שתי, שלוש חברים שלו

מראיין: כן

רבקה: אותו דבר גם הם.

מראיין: כן, והמשטרה שמה ?

רבקה: תפס שיכור

לאון: כן

רבקה: בבית סוהר. הבינו למה הוא שיכור, עוד פעם, בחוצה עד שהוא בא ב

לאון: [דיבור ביוונית], עוד פעם שותה. עוד הפעם. והחיים בקורפו, אני לא שאני, אני היה מזל, לא צריך שאני הולך בקורפו, מה אני רוצה בקורפו? בבתים שמה של אבא ואשה שלי? לא זה . אבל לא ראית, איזה מזל, לא זה, ראית איזה צרה באתונה. זה בא ביחד.

00:53:38

מראיין: אחר כך מקורפו, איפה הלכת?

לאון: באתונה, בהכשרה.

מראיין: איך נסעת מקורפו לאתונה?

לאון: בקורפו באוניה קטן. כן? ו

רבקה: שילמת, מה עם כרטיס?

לאון: ב ?

רבקה: עם כרטיס?

לאון: לקפריס ?

רבקה: שילמת באוניה? שילמת כסף?

לאון: לא. לא. לא שילמת . איפה כסף!

רבקה: מי לקח אותך?

לאון: זה היה ב צִיוֹנִיסְטָה במשרד ב

רבקה: מהציוניסטים.

לאון: מהציוניסטים.

רבקה: כן לקחו אותם ביוון

לאון: באנו באתונה, אחר כך, היה ב בבית מלון, אחר כך היה הכשרה ב איפה היה הכשרה ב

רבקה: באופיסייה שמה

לאון: לא, לא [דיבור ביוונית]

רבקה: הפטיסיה

לאון: לא. [דיבור ביוונית],

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: [דיבור ביוונית]

רבקה: [דיבור ביוונית]

לאון: [דיבור ביוונית], אני שמה באנו כאן

מראיין: מאתונה?

לאון: |באתונה [דיבור לא ברור], באתונה. באוניה קטן, 'הנרייטה סאלד'.

מראיין: כן

לאון: בלילה, בחושך.

מראיין: כן.

לאון: מהיוונית יודע

מראיין: אתה ידעת

לאון: למה אני

מראיין: רגע, אני רוצה לשאול אותך משהו. אתה ידעת שאתה בא פה בארץ בישראל?

לאון: בטח.

מראיין: אתה ידעת מה זה ישראל?

00:55:24

לאון: מקום ליהודי, המקום שלי זה כאן. הרבה הרבה, גם בחזרה ברוסיה, וגם באתונה, בסלוניקי, באו מכאן, איפה אתה רוצה? באמריקה או אתה רוצה ביוון, או אתה רוצה בישראל, איפה אתה רוצה? אתה מבין? הרבה פולוני הרבה גם בסלוניקאים, באמריקה. ו-40 שנה עכשיו, יש עבודה שלו

מראיין: כן.

לאון: מי רוצה עבודה, רוצה בפַּאטְרָה , אני רוצה באתונה, לא רוצה בקורפו, לא רוצה בזה, אתה מבין?

מראיין: ואתה אמרת שאתה רוצה בישראל?

לאון: בטח.

מראיין: למה בישראל?

לאון: למה? כומו יהודי אני בישראל.

מראיין: אז למה לא הלכת בחזרה לקורפו?

לאון: היית בקורפו.

רבקה: היה בקורפו.

לאון: היה בקורפו.

רבקה: מרוסיה בא בקורפו.

לאון: מה אני רוצה בקורפו, מה אני רוצה בקורפו?

מראיין: לא היה מה לא רצית

רבקה: לא היה

לאון: מה אני בקורפו?

רבקה: לא בית. לא אף אחד, לא

לאון: לא משפחה, לא אין עבודה, כמו שאין עבודה, מה זה. איזה זה חיים?

מראיין: וכמה זמן אתם באוניה בשביל לבוא לארץ?

לאון: 15 ימים

מראיין: 15 ימים באוניה

לאון: היה.

רבקה: [דיבור לא ברור]

לאון: ב [דיבור ביוונית]

רבקה: לקחו אותם באי [דיבור לא ברור]

מראיין: באי? בּוּנוֹ זה אי?

לאון: כן. בּוּנֹו זה אי. ושמה היה בים בטורקי . טורקיה. זה [דיבור ביוונית]

רבקה: טורקי

לאון: בא לאניה קטן. פנים.

מראיין: כן

00:57:04

לאון: הכל היה יותר גרוע בפנים, יותר גרוע ככה. היה [דיבור לא ברור] בפנים, ב'הגנה' בפנים. אנחנו בקיסריה, פתאום בא, פתאום בא ישר בחיפה. היה עוצר. המלחמה בחיפה. המלחמה גדולה המלחמה.

רבקה: היו בחיפה, וחזרו אותם בקיבוץ

לאון: באנו אנגלים, כמה אתם? אווּ ככה זה. מאיפה באתם? פלשתינה. מאיפה באתם? פלשתינה. ו'ההגנה' אמרנו : מי יש משפט – ימינה; מי יש בפרטיזנים - צריך יהיה שמאלה. אל [דיבור לא ברור] מָכּוֹ . מָכּוֹ. מָכּוֹ. מָכּוֹ. מָכּוֹ. אחר כך, באוניה

מראיין: לא הבנתי, תסבירי לי את.

רבקה: שהם באו מהקורפו, מאתונה, באוניה, 'הנרייטה סאלד' אוניה, באו בחיפה, ערבים ואנגלים, האנגלים תפסו אותם, לא היו מרשים, ופה ושמה חזרו אותם בחזרה ב'קיבוץ'. מחיפה, היו כבר בארץ. חזרו אותם בקיפרוס היו עוד שמונה חודשים שמה. עד שפה היה מלחמה וזה עם האנגלים וזה , עד שלקחו אותם. היה אחיות שלי גם כן.

מראיין: וחזרתם בקפריסין, בקיפרוס?

רבקה: כן.

לאון: כן.

מראיין: כמה זמן היית בקיפרוס?

רבקה: שמונה חודשים.

לאון: לא, שמונה חודשים, זה חמש - שש

רבקה: שש.

מראיין: ומה עשיתם שמה?

לאון: שום דבר. כולם היו בלאגר .

רבקה: מחנה.

מראיין: אתם, אמרת, חשבת עוד פעם לוקחים אותכם כאילו בלאגר, באושוויץ?

לאון: לא. לא. גמרנו

רבקה: ידעו כבר שגמרו מהגרמנים. עכשיו

לאון: הרבה סלוניקאים אמרו נביא גרמנים ל [דיבור לא ברור] תעשה מספר מכאן. אתה מבין?

מראיין: בתור אֶהה

לאון: הרבה סלוניקאים יודע, גרמני או קצת אנגלי , אתם יודע גרמנית עשיתם מספר פה, ואתם נותנים מספר לפה, אז בקפריס , כמה חודשים. אנגלי לא רוצים. יווני יודע שאנחנו כאן.

מראיין: כן. אחר כך מקפריסין, איך אתה באת פה בחזרה לארץ?

רבקה: שהיו חופשיים כבר שמפה לקחו אותם.

00:59:38

מראיין: איך הגעת בארץ? עם אוניה?

רבקה: עם אוניה.

לאון: כן אוניה.

מראיין: עוד פעם עם אניה

לאון: אוניה גדולה. אוניה [דיבור לא ברור]

מראיין: איך קראו לאוניה אתה זוכר?

רבקה: 'הנרייטה סאלד'

לאון: אבל לא !

רבקה: איך באת פה?

לאון: 'הנריייטה סאלד' באחרי המלחמה.

רבקה: אהה באת באוניה אחרת?

לאון: באוניה אחרת, בטח.

מראיין: איפה, איפה באת בחיפה?

לאון: לא. ב כן, בחיפה.

מראיין: איפה הלכת? איפה המקום הראשון שאתה הלכת?

לאון: בחיפה היה קיבוץ עוד הפעם, קיבוץ. קיבוץ.

רבקה: מחנה.

לאון: הרבה הרבה בחורים היו, הוּנְגָרֶזִי זה, היה באיטליה, באנו בלאגר, בקיבוץ. כולם בקיבוץ. את אומרת שאותו, אמרנו, אתה יווני, רוצה בוז'י בוז'י, חיים, תל אביב, תל אביב, תל אביב, תל אביב תל אביב, תל אביב תל אביב. ובאנו כאן. תל אביב.

מראיין: ומה אתה עשית פה בתל אביב? איפה היית פה בתל אביב?

לאון: תראה, אני היה חבר שלי, פה עובד בנמל, בשבילו אני באתי כאן. אם לא, אני היה [לי] חברים ב , בנמל בחיפה, באתי כאן הוא חולה. גר ברחוב הקישון. רחוב הקישון [דיבור לא ברור]. זה סלוניקאים, היו מכירים בסלוניקי. היה מלחמות. בא. עלה. בא. עלה. במחסן. ברוך השם, עבודה .

רבקה: המֶנְטֶז'

לאון: המֶנְטֶז'

מראיין: אתה עבדת עד השנים האחרונות, עד איזה ?

רבקה: עד שהיה חולה.

מראיין: כן.

רבקה: כל השנים.

מראיין: עבדת בעבודה של סבלות היה לך עוד כח ?

לאון: בטח. היה כוח הרבה.

רבקה: הוא היה סבל [דיבור לא ברור]

לאון: אבל אני, אוהב אוניות אוניות. אבא יודע. אבא יודע.

מראיין: כן

01:01:35

לאון: אבא יודע. הוא עבד קודם בעבודה לפני יודע, [דיבור לא ברור] לפני התחתנתי. הוא יודע. באופניים. גם החבר שלו היה אתה מכיר זה ציון דוד.

מראיין: כן.

לאון: הוא היה חבר.

מראיין: כן.

לאון: קודם הוא היה ביפו

מראיין: כן.

לאון: היה. אחר כך ראית אותו בחוצה . הוא, הוא יש לו חנות לדברים בדיו [דיבור לא ברור]. היה שתים האחים. מתו.

רבקה: ג'וג'ו

לאון: ג'וג'ו, כן ואחד לוי לוי מת, היינו היינו ביחד ב

רבקה: שנה...

לאון: היינו ביחד ברוסיה.

מראיין: כן.

לאון: ביחד היינו ברוסיה.

מראיין: עכשיו, מאיזה שנה את מכירה אותו, אני רק לא יודע איך קוראים לך?

רבקה: רבקה.

מראיין: רבקה.

רבקה: באותו שנה שהם באו מקפריסיו , אני הייתי שש – שבע חודשים לפני פה.

לאון: אחרי כמה חודשים

רבקה: וכבר יש ילדים, שלחתי ילדים פה בקיבוץ. באתי באתונה, אני מאתונה.

מראיין: כן, ואת הכרת אותו, ואחר כך איפה התחתנתם?

רבקה: באותו שנה בשש באתי בשבע התחתנו.

לאון: אחרי כמה חודשים התחתנתי. 4 ילדים יש [דיבור לא ברור].

מראיין: את הגעת עם הילדים שלך?

רבקה: אני שלחתי את הילדים עם ה'עליית הנוער' . שלוש. החזקתי את הגדולה, איתי. אחר כך, באתי אחרי שש , שהיו לי ילדים פה, שמונה חודשים. באתי פה.

מראיין: כן.

רבקה: לקחתי בית קטן, ברחוב הרצל, אני יודעת, אחר כך הביאו לי, להתחתן, התחתנתי איתו.

מראיין: מה זה הביאו לך? מי הביא לך? חברים?

רבקה: חברים.

מראיין: כן.

רבקה: כן. והילדים שלי היו בקיבוץ, בן שלי ובנות שלי שלוש היו בקיבוץ.

מראיין: כן.

01:03:47

רבקה: אני התחתנתי איתו ואחד אחד לקחתי את הילדים, והתחתנתי איתו. אחרי שש חודשים, עוד אחד, גמרו את הבית ספר, לקחתי אותם, והתחתנו. כולם.

מראיין: עכשיו, איפה אתם גרתם בהתחלה? שניכם?

רבקה: בהתחלה, רחוב הרצל, בבית שלי. קטן, ככה. אחר כך נשארנו

מראיין: באיזה מספר בהרצל? ברחוב הרצל?

רבקה: זה רחובצ'יק קטן, אני לא יודעת איזה לא היה מספרים. אצל ערבים זה, ככה, רחוב הרצל.

מראיין: כן.

רבקה: רחוב קטן. ואחר כך לקחנו ב [דיבור לא ברור]. איפה הכדורגל.

לאון: יפו. יפו.

רבקה: מערבים. יאללה, יאללה, יאללה [דיבור לא ברור]. לקחנו שתי חדרים, ומשמה, מיפו קנינו פה.

מראיין: וכמה שנים אתם פה? בבת ים?

רבקה: עשרים ושתיים.

מראיין: הרבה שנים אתם פה.

לאון: כאן, ברוך השם. כאן אני בית הבראה. אני חי. חי יופי.

מראיין: כן, ואתה כל התקופה הזאתי עוד עבדת?

רבקה: מה?

מראיין: הוא כל התקופה הזאת הוא עבד?

רבקה: יש 20 שנים הוא חולה.

מראיין: רגע, אז כמה שנים הוא כבר לא, לא עובד?

רבקה: הוא עבד 15 שנים קיבל.

מראיין: מ מ נניח

רבקה: שבא

מראיין: כן

רבקה: עד 15 שנים הוא עבד.

מראיין: ואחר כך למה הוא. ?

רבקה: אחר כך הוא חלה.

מראיין: במה? במה ?

לאון: גמרנו. גמרנו. עבודה. אין עבודה שמה ו עשה צרות.

מראיין: ממחלות של עצבים?

לאון: לא. ברוך השם. לא היה של עצבים. לא היה עצבים מה יעשו הילדים [דיבור לא ברור] עצבים.

רבקה: מהצרות שלו. צרות שלו.

מראיין: מהתקופה של הגרמנים. אני מבין. ומי טיפל בארץ? מי מי

רבקה: רופאים בבית חולים.

מראיין: כן. ועכשיו אתה בבית?

01:05:55

לאון: אני כן. בבית. אני הולך בתל אביב. בבת ים או כאן שם ממ [דיבור לא ברור].

מראיין: כן אני מבין. עכשיו אהה

לאון: בארגון אני הולך לפעמים.

מראיין: כן.

לאון: עכשיו אני זקן. אני הרג הרגל.

מראיין: כן.

לאון: יש שנה גם [דיבור לא ברור] גריפה. גריפה. גריפה. ויש ברוך השם.

מראיין: עכשיו, אני רוצה לשאול אותךְ כמה שאלות אהה . את נולדת ב

רבקה: אני נולדתי ביוגוסלביה. אני יוגוסלבית. פְּרֵישְׁטִינָה . ובאתי בת 15 ביוון. עם ההורים שלי. התחתנתי שמה עם יווני. תפסו אותו הגרמנים. לקחו אותו. נשאר לי ארבע ילדים.

מראיין: כשהילדים נולדו שמה ביוון?

רבקה: כולם. התחתנתי שמה. נשאר לי ארבע ילדים. עם ארבע ילדים הסתובבתי. הסתובבתי. הסתובבתי. לא נשאר משיכון לשיכון ברחתי מהגרמנים. למה באו בבית. לחפש אותי. אני הולכת בשיכון אחד, באו לחפש יהודים. לשיכון אחר. לשיכון אחר. ככה היה שנתיים. עם ארבע ילדים.

מראיין: כן.

רבקה: יצא שיכור אחד יווני. שיכור אחד. הוא לקח אותי עם הבן שלו והאמא שלו לבית שלו. הוא ישמור אותי עם ארבע ילדים. עד ש ליברסיון . באו הרבה פעמים שְׁפִּיוֹנִים באו בשביל זר. יוונים. באו בשביל זר לתפוס אותי. ופה ושמה ברחנו אחד על השני. ברחנו. ברחנו. ברחנו. ברחנו. ברחנו. עד שהיינו ליברסיון . אחר כך הלכתי בבית שלי. בבית שלי שמעתי יש הכשרה וזה . אני לרשום הילדים 'עליית הנוער'. לא רציתי לכתוב אותם איך אני אשלח אותם בלי אמא בלי אבא? שלחתי שלוש . הבן היה בן שלוש. לקחו הפלשתיניאנים ככה. לקחו אותו. באו, לקחו בקיבוץ. למדו וזה וזה. אחרי שמונה חודשים אני הייתי משוגעת ורציתי לבוא לילדים. וילדים לוקח עד שנכנסתי בהכשרה, כאילו ב-15 ימים אני יבוא בארץ. היה מלחמה פה שמונה חודשים הייתי בהכשרה. הייתי מבשלת להם. אמא יודעת. אני הייתי טבחית שמה.

לאון: אהה עכשיו סוּנִיוֹ .

רבקה: סוּנִיוֹ.

לאון: סוּנִיוֹ.

רבקה: אבל האנגלים כבר אמרו [דיבור לא ברור].

לאון: לא. לא. לא.

01:09:24

רבקה: והיינו שמונה חודשים שמה, עד שבאתי פה. באתי פה, הבן שלי לא מכירה אותי. הוא היה קטן, לא יודע לדבר יוונית. אני קוראת אותו: חיים. חיים. איפה? חאריטו. היה חאריטו. חיים אני קוראה אותו, הוא לא מכיר אותי. אהה התחלתי היסטריה לבכות וזה וזה עד שכל יום כל יום הייתי הולכת לקיבוץ בחולדה היה. אחר כך הם גמרו את ה

לאון: אני היית

מראיין: רגע

רבקה: גמרו את הבית ספר ואחד אחד את הבנות לקחתי אחרי השש חודשים. התחתנו כולם באושר.

לאון: אני היית ארבע חודשים מלחמה [דיבור לא ברור] ניתוח בבאר יעקב. ארבע חודשים. הוא שקרן. אני לא יודע אם הוא שקרן. בוא מחר בוא מחרתיים. מחר מחרתיים. היה אישה שניה שהיא צעירה טובה. למה לאון אמרת, בוא למעלה [דיבור לא ברור], בוא למעלה ו [דיבור לא ברור] מֶנְטֶז? ארבע חודשים. [דיבור לא ברור]. הוא עכשיו בחור טוב. ברנטגנולוג בתל השומר.

רבקה: עובד בחדר מיון.

לאון: כן. הוא איזה קצין ב

מראיין: כן?

לאון: כן. הוא בחור טוב באמת. אחר כך אני בעבודה שלי חבר טוב אמר לי אולי אני אעבוד אל תפחד לעבוד. אני לא מפחד. לא חובות. לא עבודה. עבודה. אומרים החברים שלי: תראה, לאון. תראה לאון בעבודה שלך. ואתה אומר, אתה מכיר לֶזֶר בבוזוקי? לֶזֶר דוד, אבא שלו, אבא שלי אומר לו תיקח [דיבור לא ברור]. אומר לי: לא אתה יותר בענינים אתה.

מראיין: עכשיו, מאיפה את הכרת את ה האמא שלי?

רבקה: מה?

מראיין: מאיפה את הכרת האמא שלי?

רבקה: אהה מההכשרה. הייתי טבחית. הייתי יוצאת [דיבור לא ברור] כולם לנקות אורז, לנקות פַסוּלִיָה , אני

לאון: רגע. באמת, תראה. קודם כל סליחה. סליחה. סליחה. כמה ילדים יש האמא שלך? אתה. במכול אחד, בת ו זה גיס שלך?

מראיין: ובת. לא ועוד בת. זה לא

לאון: כמה ילדים לאמא?

מראיין: שלושה.

לאון: בחורים?

מראיין: שני בנים ובת.

לאון: בת זה במכולת. עכשיו זה אמא ואבא בבית?

01:12:15

מראיין: כן.

לאון: אוווּ זה שיהיה בריאים. באמת. בן כמה אמא?

מראיין: אמא בת 55.

לאון: 55? אולי היה בלַאגֶר ארבע-עשרה. כן? ארבע-עשרה? היה אבא היה איזה אבא. זהב! מנחם. זהב! גם הסבא שלך.

מראיין: כן, אתה הכרת גם את הסבא?

לאון: הוא כן. בטח. הוא אדם בעיני גם בחברה קדישא שומר בבית הקברות. אבל הוא בן אדם זהב קודם.

מראיין: כן. אז את הכרת אותם בהכשרה?

לאון: גם האבא שלך טוב. גם האמא היה מזל. גם האבא, באמת.

רבקה: היא היה

לאון: אני רגע. סליחה. אני לא בשביל קורפו. באמת. מי סלוניקאי קיבלנו בקורפו היה מזל יותר מדי. באמת התורה. אני יודע [דיבור לא ברור]. אני הייתי בצבא בסלוניקי.

מראיין: כן.

לאון: אבא זהב, טוב באמת. טוב. טוב. אמא אוהוו, איזה משפחה, באמת. וסבתא שלך ואמא שלי זה קרוב משפחה. כן. אח שלך, זה במכולת [דיבור לא ברור] בדוד של אמא שלך, איך קוראים מימון. והיא מת באוסטרליה.

מראיין: ואת הכרת אותם בהכשרה? איפה היתה ההכשרה הזאתי?

רבקה: בסוניו. סוניו. זה שטח אחד שמה באתונה.

מראיין: באתונה?

רבקה: כן.

מראיין: ושמה היא התחתנה, לא? איפה הם

רבקה: מי, אמא?

מראיין: כן.

רבקה: לא, פה היא התחתנה.

מראיין: פה בארץ? כן, ואת היית איתם בקשר? את הכרת אותם גם פה בארץ?

רבקה: בטח. הכרתי. בטח.

מראיין: כן?

רבקה: הכרתי. לפעמים הולכים לבית כנסת. וזהו. אנחנו מכירים אותם.

מראיין: כן. אני מבין. טוב, אתה רוצה עוד משהו לספר?

לאון: אני רוצה עכשיו, קודם כל הרבה הרבה הרבה שלום לאמא.