רשימת מושגים
לוי גדליה (סלוניקי)
- 34 : 1934
- 40 : 1940
- 41 : 1941
- 43 : 1943
- 44 : 1944
- 45 : 1945
- 46 : 1946
- 85 : 1985
- 122 : כלומר מתחיל ב122 – מה שמעיד על טרנספורט מאוחר יותר
- 124 : שוב מתכוון למספרי הזרוע
- גדלו : גידלו
- בוארדאר : שכונת עוני יהודית בסלוניקי, באזור המכונה היום קסירוקריני .(Xirokrini) השכונה המרכזית ברזי וארדאר השתרעה על אזור שבו שוכנות היום אחוזות עירוניות מודרניות וכנסיית אגיוס ניקולאוס. בהוראת השלטונות הגרמנים בקיץ 1943, נהרס על ידי עיריית סלוניקי. Rezi Vardar
- בסלוניקי : העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה. ממוקמת במחוז מרכז מקדוניה. מהווה מרכז תעשייתי ומסחרי. בסלוניקי התקיימה קהילה יהודית מפוארת ותוססת, בחלקה הגדול של צאצאי המגורשים מחצי האי האיברי, אשר נחרבה בידי הנאצים בתקופת השואה. יוונית, Θεσσαλονίκη Thessaloniki.
- ל'ברון הירש' : שכונת עוני בסלוניקי ליד תחנת הרכבת, אשר הפכה לגטו סגור בתקופת הכיבוש הנאצי בעיר וממנה שולחו יהודי סלוניקי אל אושוויץ. אחת משבע השכונות העיקריות, שבהן התרכזו מרבית תושביה היהודים של סלוניקי לאחר השריפה הגדולה שפרצה בשנת 1917, ואלו הן: במרכז ההיסטורי של העיר; ברז'י וארדאר; ב'ברון הירש'; שכונה 6; שכונה 151; קאלאמריה; ואזור קאמפאנס.
- 'בית ספר אליאנס' : ארגון יהודי עולמי מייסודו של כי"ח, הפועל לקידום חברה יהודית ערכית ושוויונית. הארגון הוקם על ידי קבוצת נכבדים יהודים צרפתים בשנת 1860 בראשם עמד אדולף כרמיה, כדי לענות על הצורך במנהיגות מרכזית חברתית לקהילה היהודית. בצרפתית: Alliance Israélite Universelle.
- 'אֶבּוֹרִיקוֹ מִילִיטִיריוֹ' : Eμπορικό Oμιλητήριο ביוונית = סמינר למסחר
- ואחיהם' : ואחיו
- גטו 'ברון הירש' : שלושה גטאות שהוקמו בסלוניקי בתקופת הכיבוש הנאצי - שניים פתוחים, והשלישי – גטו הברון הירש, סגור. הגטו היה בעצם מחנה מעבר בדרך אל הגירוש למזרח ושכן בשטחו של רובע "הברון הירש". בחירתו להוות מחנה מעבר היתה בשל סמיכותו למסילת הרכבת.
- ה'נישואים ההמוניים' : בגטו הברון הירש רוכזו בשלב הראשון כ-16,000 יהודים. ב-14 במרץ הסביר הרב קורץ לתושבים כי הרווקים יישלחו למחנות עבודה, ואילו הנשואים יישארו בסלוניקי, ובעקבות דבריו החל גל של חתונות, בקצב של כמאה ביום
- מספר 121 : מתכוון שהמספר המקועקע על זרועו מתחיל בספרות 121
- ב'צופים' : תנועת נוער חברתית כלל עולמית. מטרתה היא לפתח אנשים צעירים מבחינה גופנית ורוחנית, כך שהנוער יוכל לקחת מקום מועיל יותר בחברה. מטרה זו מושגת באמצעות חינוך בלתי פורמלי עם דגש על פעילויות מעשיות בחוץ, בטבע.
- ב'הכוח' : בסלוניקי פעלו תנועות נוער יהודיות כגון: 'הכח', 'המזרחי', 'מכבי' ו'בית"ר'. הן עסקו בספורט אך בעיקר בחינוך ציוני וחינוך יהודי. לצידן, פעלו אגודות נוער שהיו בורגניות, שקמו בשכונות כגון: 'שיבת ציון', 'תפארת ישראל', 'פרחי ציון', 'נורדאו', 'קדימה' 'צעירים יהודים' ועוד.
- ה'טלאי הצהוב' : טלאי בצורת מגן דוד מבד צהוב, ידוע בעיקר כסימן מזהה ואות קלון. במרכז המגן דוד הייתה מודפסת המילה יהודי, בשפת המדינה שבה אולצו היהודים לענוד את הטלאי; למשל, בארצות דוברות גרמנית הודפסה המילה Jude, בהולנד הודפסה המילה Jood וכדומה.
- 'פָּבְלוֹ מֶלָה' : יחידה מוניציפלית בפרבריה של סלוניקי. נקראת על שמו של קצין מהפכן יווני בעת המאבק לעצמאות מקדוניה. יוונית, Παύλος Μελάς Pavlos Melas.
- היודנראט : היודנראט, או האֶלְטֶסטֶנרָאט, היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית. היה זה מוסד זמני שנועד בדיעבד לקיים את המדיניות הנאצית שקדמה ל'פתרון הסופי'. יודנראטים קמו בפקודת הגרמנים בשטחי הכיבוש הנאצי.
- חסון : יהודי יליד סלוניקי, שהתמנה לראש המשטרה היהודית בגטו הברון הירש בסלוניקי. הואשם בביצוע פשעי אלימות ומין כנגד יהודים בגטו ובשיתוף פעולה עם הנאצים במהלך השואה ביוון.הוצא להורג על ידי ממשלת יוון לאחר המלחמה. ככל הידוע, זהו היהודי היחיד שהוצא להורג על ידי ממשלה ריבונית באשמת שיתוף פעולה עם הנאצים. (? – 1948)
- המלחמה יוון איטליה : באוקטובר 1940, לאחר שראש הממשלה היווני מטאקסס, בעל הנטיות פשיסטיות והפרו-נאציות, דחה אולטימטום של מוסוליני להעניק לאיטליה שטחים ביוון, הורה מוסוליני לכוחותיו לפלוש ליוון. הצבא היווני הדף את הפלישה, ואף כבש חלקים מאלבניה, שנכבשה בשנת ב-1939 ע"י האיטלקים..
- קִיפְּרוּ : Κυπρου
- 'פָּתֶ'ה' : Patee
- שהתווצרו : שנוצרו
- לבירקנאו : מחנה בירקנאו הוקם על חורבות הריסותיו של הכפר הפולני בז'ז'ינקה (Brzezinka). השם הגרמני שניתן למחנה שאול מהשורש הפולני בז'וזובה Brzozowe שמשמעותו עץ ליבנה. לעיתים המחנה מתקרא: אושוויץ II בירקנאו שכן הוא תת-מחנה של אושוויץ. במחנה זה נכלאו מאות אלפים ונרצחו בו למעלה ממיליון בני אדם, בעיקר יהודים וצוענים. מוקם כ-3 ק"מ ממערב למחנה אושוויץ I, בניית המחנה החלה באוקטובר 1941. בתחילה נועד המחנה לאכלס את שבויי המלחמה הסובייטיים שנפלו בידי הגרמנים במבצע ברברוסה, אך עם הפעלת "הפתרון הסופי" ומשהוחלט לסגור את מחנות "מבצע ריינהארד" (טרבלינקה, סוביבור ובלז'ץ) הפך מחנה בירקנאו לאתר ההשמדה המרכזי.
- הסלקציה : כינוי לתהליך המיון של אסירים עם הגעתם למחנה ובמהלך שהייתם בו. מטרתו "ניפוי" אסירים שאינם כשירים עוד לעבודה ושילוחם למוות. הסלקציות בבלוקים היו מתקיימות לרוב משהגיעו טרנספורטים חדשים והיה צורך לפנות מקום לשכנם, או על רקע התפרצות מחלה מדבקת בבלוק.
- ברמפה : רציפי הרכבת שאליהם הגיעו הרכבות אשר הובילו בשנים 1940-1944 יהודים ובני עמים אחרים לקראת רציחתם במחנות הריכוז וההשמדה. ברציפים אלו ערכו הגרמנים את הסלקציה של המגיעים כדי לקבוע מי מהם יירצח ומי מהם יישלח לעבודות כפייה.
- השני : השתי
- לקרמטוריום : מבנה תנורי השרפה בהם שרפו את גוויות הקורבנות שהורעלו למוות בתאי הגזים. באושוויץ I פעל קרמטוריום אחד ומספרו היה I. בבירקנאו פעלו ארבע משרפות, אשר סומנו בספרות: II, III, IV, V (משרפה I פעלה, כאמור, באושוויץ I ). בעליית הגג של המשרפות התגוררו אנשי הזונדרקומנדו. הימלר, בביקורו באושוויץ במרץ 1941, הורה על הרחבת המחנה כדי להכיל 125,000 אסירים. כחלק מתוכנית ההרחבה דרש הימלר גם הקמת משרפה II שתוכל לשרוף 1,440 גופות ביממה. כאשר הוחלט על הרחבת השמדת היהודים, הוחלט להקים ליד המשרפה גם תא גזים להשמדה. בהמשך, הוחלט על הקמתן של עוד 3 משרפות. המשרפות כולן (II עד V ) מוקמו בצדו המערבי של המחנה. משרפות II ו-III הוקמו במתחם נפרד, מגודר ומוסווה בעצים ושיחים. הן מוקמו במקביל לחלקו הדרומי של המחנה, משרפה II מול מחנה BI, ומשרפה III מול חלקו הדרומי של מתחם BII. משרפות IV ו-V מוקמו במקביל לחלק הצפוני של מחנהBII, וגם הן הוסוו וגודרו באותה דרך.
- בקומנדו : שם כולל ב"שפת מחנות הריכוז" לקבוצת עבודה של אסירים. כל קומנדו נקרא ע"ש סוג העבודה או התפקיד עליו הקבוצה הופקדה או האזור בו פעלה הקבוצה. גרמנית, Kommando.
- לבלוקים : כינוי למבנה מגורים במחנות הריכוז.
- בבלוק 25 : מבנה במחנה בירקנאו, בסמוך למתקן השמדה מספר 1 (2) להחזקת אסירות לאחר הסלקציה וקודם רציחתן. חלונותיו היו מסורגים, והחצר סביבו מוקפת בחומת לבנים.
- לבלוק של ניסויים : בתוך מחנה אושוויץ פעל "בית חולים". בשיא התרחבותו נכללו בבית החולים ארבעה בלוקים באושוויץ (,19 ,20 21 ו-28) ולזמן מה – גם בלוק .9 בית החולים חולק לארבע מחלקות: מחלות פנימיות, מחלות מידבקות, כירורגיה ו"בלוק הרחמים", שנועד למחלימים, בו אסירים יהודים בלתי כשירים לעבודה עברו סלקציה, ומשם נשלחו לתאי הגזים. בבלוק 21 – כירורגיה בוצעו בין שאר הפשעים גם ניסויים רפואיים של עיקור וסירוס גברים
- הקאפוס : אסיר בתקופת השלטון הנאצי, הממונה מטעם הגרמנים לפקח על אסירים אחרים. את הקאפואים מינו אנשי האס.אס. כדי לדאוג שהאסירים ימלאו את פקודותיהם לביצוע העבודות, המשמעת, הסדר והניקיון בקרב האסירים ולעיתים תוך כדי השפלה ופגיעה בהם, כחלק ממשטר האימה במחנות.
- ליָבוֹזְ'נוֹ : מחנה ריכוז בפולין אשר הוקם על ידי הגרמנים ב-1943, מחנה משנה במערך מחנות אושוויץ. את הצריפים ששימשו את המחנה בנו יהודים מיוון. כיום אתר המחנה הוא שכונת מגורים, ובמקום נמצא גם אתר זיכרון לקורבנות המחנה. פולנית, Jaworzno.
- מה"ישנים" : הכוונה ל:ותיקים
- וקנליזציה : כריית תעלות ניקוז
- שְׁטוּבֶּדִינְסט : Stúbendienst בגרמנית = אחראי הסדר בחדר
- שטובדינץ : שטובדינסט
- 11 צ'כים לא יהודים שתכננו בריחה אולי המונית : באפריל 1944 הצליחו שני יהודים סלובקים בשם רודולף ורבה ואלפרד וצלר להימלט ממחנה הריכוז אושוויץ. כעבור שבועיים הגיעו לעיירה ז'ילינה ומסרו מידע מפורט על אושוויץ ב'פרוטוקול אושוויץ של ורבה ווצלר". בריחתם הובילה להוצאה להורג 11 אסירים יהודים. המידע שהביאו והפרוטקול שנכתב הופץ לאישים בכירים בעולם, אך לא שינה את תוכניותיהן של בנות הברית ולא הצליח למנוע את השמדתה של יהדות הונגריה.
- מדִימוֹטִיקָה : עיר הממוקמת ביחידה האזורית אברוס, אשר בתראקיה היוונית. שמה הקדום של העיר היה דימוטיקה. העיר שוכנת כ-12 ק"מ מהגבול הטורקי וסמוכה לגדות הנהר מריצה המכונה ביוונית אברוס. דידימוטיכו ממוקמת על קו מסילת הרכבת בין סלוניקי לאיסטנבול. יוונית, Διδυμότειχο; Didymoteicho.
- לבְּלֶכְהָאמֶר : מחנה בשלזיה עילית, כ-30 ק"מ ממערב לגליביצה (פולנית, Gliwice), בו פעלו מפעלי כימיקלים תחת שלטונה של גרמניה הנאצית, וכן מחנות לשבויי מלחמה ומחנות של עבודת כפייה. גרמנית: Blechhammer.
- הצעדה : הכינוי שניתן על ידי אסירי מחנות ריכוז והשמדה של גרמניה הנאצית לצעדות הכפויות ממחנות הריכוז וההשמדה ליעדים אחרים. הכינוי אומץ על ידי ההיסטוריונים וחוקרי השואה והובן כהובלת שיירות אסירים למרחקים גדולים תחת שמירה כבדה ובתנאים לא-אנושיים. גרמנית (רבים), Todesmärsche.
- אבא : הכוונה לאבא של המראיין, חיים רפאל, שמסר אף הוא עדות במסגרת פרוייקט זה
- היחידה : היחיד
- ללובלין : עיר במזרח פולין ומושב הגמון. העיר הייתה מושב של כמה פרלמנטים פולניים וגם מושב בית הדין העליון של פולין. בשנת 1569 נחתם בעיר הסכם לובלין - האיחוד בין פולין ובין ליטא. בעיר התקיימה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות והחשובות מבין קהילות פולין, אשר בשיאה מנתה 45,000 אנשים. בעיר התכנס "ועד ארבע הארצות", הוועד העליון של יהודי פולין. בשנת 1930 הקים בה הרב מאיר שפירא את אחת מישיבות העילית המפוארות במרכז אירופה באותה העת, ישיבת חכמי לובלין. פולנית, Lublin.
- אלאטיני : משפחת אלאטיני (Allatini) היא משפחה יהודית-איטלקית, שהצמיחה מתוכה בנקאים, רופאים, אדריכלים, סוחרים ואישי ציבור. אחת המשפחות העשירות והחשובות ביותר בסלוניקי.
- ל'הכשרה' : תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בא"י על בסיס האידאולוגיה הציונית-סוציאליסטית. בתום מלחמת העולם השנייה ובשנות המנדט ההכשרה בעיקרה כיוונה לחקלאות. וארגנה קבוצות של צעירים וצעירות אשר התארגנו ל"גרעין" קיבוצי לקראת עלייתם לארץ.
- בסוניו : כיף סוניון הוא לשון יבשה בקצה הדרומי של חצי האי אטיקה ביוון, במרחק 69 קילומטרים דרומית-מזרחית לאתונה. באתונה היו שלושה מרכזי כינוס והכשרה של ניצולי שואה, מהם נשלחו האנשים אל "מחנה הקיץ" כפי שמתואר כאן. ההפלגות יצאו מכיף סוניון.
- ה'טרוריסטים' : הכוונה ללוחמי מחתרות ע"י חיילי המנדט הבריטי
- 'לח"י' : לוחמי חרות ישראל - מחתרת עברית בארץ ישראל, שפעלה נגד המנדט הבריטי, משנת 1940 ועד להקמת מדינת ישראל בשנת 1948. מקימי הארגון היו פורשי הארגון הצבאי הלאומי שהתנגדו להפסקת המאבק במנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה.